טרנוב

 

טרנוב – עיר בדרום-מזרח פולין, באזור מאלופולסקה   (בפולנית małopolskie ,  Malopolska   ) על גדות הנהר דונאיץ  ( Dunajec  ).  העיר מהווה יעד פופולרי מוביל ומרכז תיירותי חשוב  בפולין הקטנה  ( Lesser Poland)  . כמו כן העיר מהווה  גם צומת מרכזית עבור רכבות וזהו גם מרכז תעשייתי וכלכלי עם סניפי מפעלים שונים. בשנת 2012, טרנוב הוכרה כעיר החדשנית ביותר בפולין.

לטרנוב יש היסטוריה עשירה . כבר במאה התשיעית על הר סנט מרטין  כ 2.5 ק"מ ממרכז העיר המודרנית, הוקם העיר הסלאבית בשטח כולל של כ -16 דונם. בשנת 1124  העיר הוזכר לראשונה במסמכים כ "כפר טרנוב קטן" . העיר טרנוב עצמו  נוסד בשנת 1309, וקיבל הרשאות של עיירה במרץ 1330.

במשך מאות רבות, טרנוב נשאר כרכוש פרטי והשתייך למספר משפחות כגון משפחת טארנובסקי ,זסלבסקי, אוסטרוזסקי (Tarnowskie, Zaslavkie, Ostrozhskie  ) . העיר פרחה תחת הטמן יאן טרנובסקי.  בשנת 1467, נבנתה לראשונה  מערכת הביוב, והוקמו מכלי מים לשתייה בכיכר המרכזית. במאה השש עשרה נפתח כאן בית הספר, בית כנסת, בית  הפולחן הקלוויניסטי, וגם כנסייה הקתולית.  לאחר מותו של יאן טרנוב, הפסל האיטלקי ז'אן מריה פודובנו (Padovano)  יצר את אחד המצבות היפות באיחוד הפולני-ליטאי  (הידוע גם כרפובליקת שני העמים)  .

במאה השמונה עשרה, לאחר חלוקת פולין הראשונה, טרנוב הפך לחלק ממלוכה ההבסבורגית (ממלכת הבסבורג בגרמנית: Habsburgermonarchie). בחודש פברואר 1856 בעיר הופיע חיבור למסילת רכבת  שסייע להאיץ את פיתוח של העיר. טרנוב הוא עיר הראשון ששוחרר בפולין – באוקטובר 1918. בחודש יולי 1940 יצאה הרכבת הראשונה מטרנוב לאושוויץ.  במהלך שנות המלחמה, יותר מ -50% מהאוכלוסייה העירונית נהרגו.

בשנת 1957, בעיר נפתח תיאטרון ממלכתי, ובשנת 1975 הפכה העיר לבירת מחוז טרנוב.

כיום, בכיכר השוק טרנוב (שנשמרה בעיר העתיקה)  ניתן לראות אולם פיתוח העיר  ובניין העירייה של ימי הביניים- עוד  מהמאה הארבע-עשרה.  בית ניקולס , שממוקם במרכז, נבנה בשנת 1524 והוא נחשב למבנה העתיק ביותר בעיר.

Tarnow-14

יהודים בטרנוב

האזכור הראשון של יהודים בטרנוב מתייחס ל 1455.  במחצית השנייה של המאה ה -15 – המחצית הראשונה של המאה ה -16  ביקרו בעיר סוחרים יהודים,  יתכן וחלקם  עברו להתגורר שאם לצמיתות.  מרביתם של היהודים התפרנסו מתעשיית לבוש וכובעים . במחצית השנייה של המאה ה -16  בתחילת המאה ה -17 מספר היהודים בטרנוב גדל במידה ניכרת;  בעלים הפיאודליים של העיר –  הנסיכים סנגושקו  (Sangushko) וזמויסקי, נתנו להם מספר ההרשאות  .

לדברי הראשון שבהרשאות , שראשיתה ב 1581, היהודים נמשכו  מתחום שיפוט של רשויות מקומיות והחלו לשלם מסים לבעלים פיאודליים ישירות. כמו כן הם קיבלו את הזכות לסחור בעיר, בפרט לייצר ולמכור משקאות אלכוהוליים. היהודים גם יכלו להיות בעלים של בתים וחנויות, לרכוש קרקעות ליד טרנוב  לצורך הקמת בית  קברות, אשר יחד עם בית כנסת שנבנה ב 1582 (נהרס לפני מלחמת העולם הראשונה, ואת חורבותיה נשמרו גם ב -1960) הושם תחת ההגנה של העירייה. הרשאות שהוענקו ליהודים גרמו להרעת יחסים  עם האוכלוסייה הנוצרית של טרנוב; פקידי עירייה,  שהיו לחלק " הלא מרוצה מזכויות החדשות" נתנו חופש  לרגשות שלהם. הדבר שהוביל  למאבק במחצית הראשונה של המאה ה -17-   זהו היה מאבק מר על חלוקת שיפוטה על הקהילה היהודית.  תוך העלמת עין מצד  בעלים הפיאודליים הם הציגו בשנת 1640 ובשנים שלאחר מכן,  מספר ההגבלות האנטי יהודיות, בפרט על רכישת קרקעות.

בשנת 1655 כוחות שבדיים בזזו את טרנוב,  בשנת 1663 חלק גדול של העיר נהרס בשריפה;  כתוצאה כמות האוכלוסייה היהודית שלה ירדה, המצב הכלכלי של הקהילה התדרדר.  בחודש מאי 1670 מנהיגיה הגיעו להסכם עם העירייה, שבו נאמר כי הנשיא נותן לכל היהודים שנותרו בטרנוב, את הזכות להתגורר כאן ולהשתמש במים מבארות הציבוריים.  יהדות טרנוב, מצידה, התחייבה לנקוט 25-30% ממסים שאזרחיה הלא יהודיים היו צריכים לשלם, ולא לקנות שום דבר מחוץ לטרנוב (איסור זה הוארך  וחל גם על תושבים הנוצרים). כמו כן היה איסור נוסף – אין לקבל לתוך קהילה אנשים ממקומות אחרים, למעט  אנשי קדושה ( ההזמנה של אנשי דת הצריכה אישור מיוחד מטעם העירייה).  הוסדרו  היחסים בין  סדנאות אומנים יהודים ונוצרים.  באותה שנה השליט של טרנוב אישר את כל ההרשאות הקודמות של היהודים; אישור זה חודש בשנת 1676 ו 1684

במאה ה -18 האוכלוסייה היהודית של העיר סבלה שוב ושוב משריפות; בשריפה הראשונה ב -1711, רחוב היהודי נשרף לחלוטין ( כל ה 23 בניינים שלה), שלאחריו הקהילה הייתה ארבע שנים פטורה מ"מס הגולגולת", ושליט טרנוב הותיר ליהודים להתיישב ולבנות בתים מחוץ לאזור שהוקצה קודם לכן עבור שהותם . ברבעון השני של המאה ה -18 גוברת תחרות בין אומנים יהודים ונוצרים; בשנת 1740 הוקמו גילדות היהודיות הראשונות, אשר איתם נוצרים נאלצו לחתום מאוחר יותר  על הסכם  חלוקת נטל המס.

לפי מפקד האוכלוסין, בשנת 1765 האוכלוסייה היהודית של טרנוב מנתה 900 אנשים; בתחום השיפוט של הקהילה היו גם 1425 יהודים מכפרי הסביבה.  בשנת 1772, כתוצאה מחלוקת פולין הראשונה, העיר הייתה תחת שלטון אוסטריה, והחלק של חוק האוסטרי (הסעיפים שהתיחסו ליהודים) נגזר גם  אליהם.  בשנת 1788, אחד המייסדים של " ההשכלה" נ.ח.  הומברג  (1749-1841) אירגן הקמתו של בית ספר יהודי בטרנוב ( המבנה פעל עד 1806), שבו  היו לימודי חול, ומערכי שיעורים  נערכו בשפה  גרמנית.

בסוף המאה ה -18 ראשית המאה ה -20 האוכלוסייה היהודית של העיר גדלה בקצב מהיר: ב -1772 אוכלוסיתה מנתה כ -1,200 בני אדם (34% מהאוכלוסייה), בשנת 1846 – המספר עלה עד  7,914 יהודים ,  בשנת 1880 – 11,349 (46.1%), בשנת 1890 – 11,677 (42.4%), בשנת 1900 – 12,586 (39.7%), בשנת 1910 – 15,108  (41.2%).  . מאז המאה ה -18  חסידים (ראה-חסידות) שררו בקרב יהודי טרנוב.  בשנת 1833, פנתה הקהילה למושל גליציה לאשר את הרחבת הרחובות היהודים וההתיישבות של היהודים בכיכר השוק; עיריית התנגדה בתוקף לפרויקט הזה, ואף המליצה על הקמת "עיר יהודית אמיתית" מחוץ לגבולות טרנוב וליישב את היהודים בגטו זה.  מכיוון שהשלטונות לא נקטו כל החלטה, היהודים החלו להתיישב מחוץ לרובע שהוקצה להם, למרות ההתנגדות מצד נוצרים.  בשנת 1829 ו 1844 הקהילה הייתה מורמת על עלילת דם.  למרות שהיהודי טרנוב ברובם חיו אך ורק באופן מסורתי  במאה ה -19 החלו להרגיש  כאן את השפעת השכלה; בין נציגיה הבולטים של ההשכלה היה מחבר ספרים ברנדשטנדר מ.ד.( Brandshtedter M.D,  )  שכתב בכתיבה עברית.  תנועת "חיבת ציון" (או "חובבי ציון(" הופיע בשנת 1891 בעיר, שחבריה כבר בשנת 1898 בנו בארץ ישראל את ההתנחלות  מחניים. מסוף  1890  פעל  ארגון הציוני  והגיע לרב-השפעה (בראשה עד 1914 היה א. זלץ).

במאה ה -20 היו בטרנוב שישה בתי כנסת, בית ספר יהודי, אשר נפתח בשנת 1890 על בסיס  חשבון הקרן הירש והתקיים  עד 1914, בית החולים היהודי, שנוסד בשנת 1842 . היהודים שלטו בסחר, כמו גם בפיתוח  ( שהיה מאוד מהיר  בתקופה זו ) של תעשייה קלה (בעיקר בייצור טקסטיל  וכובעים). בתעשיה זו היהודים היו יזמים וגם הועסקו כעובדים מן המניין (כ -300 עובדים יהודים הועסקו בענף). בתחילת -1910 סגן ראש העיר טרנוב היה יהודי.

מאז 1919 טרנוב – שוב חלק מפולין. בשנת 1921, בעיר חיו 15,608 יהודים (44.2% מכלל האוכלוסייה), בשנת 1931 – 19,330 , בתחילת מלחמת העולם השנייה – יותר מעשרים וחמישה אלף. ב -1921, מספר המפעלים ובתי מלאכה תעשייתיים השייכים להם, (אשר היו מיצרים בעיקר כיסויי ראש ובגדים) , הגיע ל- 593  . ב 320 מבתי מלאכה  עבדו עובדי קבלן, שביניהם היו 830 יהודים (555 גברים, 227 נשים, 48 בני נוער). בשנות 1920- מדיניות כלכלית המפלה של הממשל הפולני הובילה לחורבן של אנשי עסקים יהודים רבים בטרנוב, אשר השפיע לרעה על התקציב של הקהילה המקומית: עד סוף עשור עלויותיה (בעיקר ההוצאות הכספיות על טיפול בעניים) החריגה משמעותית מהכנסות.  השלטונות הפולנים השתמשו במצב זה כדי להתערב בענייניה הפנימיים של הקהילה: ההנהגה הנבחרת שלה הוסרה והוחלפה ( למשך שש שנים) בנציבים מיוחדים (ועדה מטעפ פולנים ).  בין המפלגות היהודיות הרבות, הארגונים והתנועות הפועלים של טרנוב בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, נהנה ההשפעה הגדולה ביותר של תנועה הציוניות (במיוחד ב -1930)

8 בספטמבר, 1939 לטרנוב נכנסו חיילים גרמנים; הנאצים ותומכיהם החלו לרדוף את היהודים. בחודש מאי 1940, חברים בולטים בקהילה, לרבות מנהל בית הספר היהודי, גורשו לאושוויץ; הם היו בין ראשוני היהודים שמתו במחנה המוות.  במרס 1941 השלטונות הגרמנים הקימו גטו בטרנוב, לשאם בתחילת יוני 1942 הובאו כל היהודים מהעיירות והכפרים הסמוכים. בתאריכים 11-13 ביוני 1942 שנים עשר אלף אנשים גורשו מטרנוב למחנה ההשמדה בלזץ, ב -10 בספטמבר – שמונת אלפים, ב 15 בנובמבר – שלושת אלפים. לאחר הגירוש ההמוני הראשון הגטו בטרנוב היה מחולק לשני חלקים:  בראשון  מהם ( "גטו א ') הציבו את כל אלה שיכלו לעבוד,  בגטו השני ("גטו  ב") – כול הנותרים. בחורף 1942-1943 תושבים רבים של "גטו ב" מתו מרעב.  בספטמבר 1943 ואחריו גורשו חמישה אלף יהודים מהגטו א וגם ב לאושוויץ, שלושה אלף – למחנה ריכוז פלאשוב. הנאצים ירו ב -500 איש, בטרנוב עצמו, עוד כ -700 נורו בדרך למחנה ריכוז שבן  (Sheben). בטרנוב  נשאר מחנה עבודה קטן (כ -300 יהודים), אך בדצמבר 1943, כל מי שהיה שם נשלח לפלאשוב. כמעט כל היהודים שגורשו מטרנוב לבלז'ץ, אושוויץ ופלאשוב, נהרגו . לאחר המלחמה, כ -700 יהודים ניסו להתיישב בעיר, אך נתקלו בעוינות מצד של האוכלוסייה הפולנית, ונטשו מהר את העיר.   בשנת 1965, 35 יהודים חיו בטרנוב. בישראל, ארצות הברית, צרפת וקנדה יש התאגדויות של אנשים מן טרנוב.

אטרקציות טרנוב

שוק כיכר טרנוב: פנינת  הרנסנס

בשפה הפולנית יש מילה «tarnina» , אשר פירוש  תירגומה הוא "אטד", ומן המילה הזו הוא שמו של הרוזן המפורסם טרנובסקי, שממנו, בתורו, נקראה העיר טרנוב.  עיירה זו  ( שבתחילה הייתה כפר) רכשה מעמד של עיר בשנת 1330, כאשר הוא נוהל ע"י מושל קראקוב ספיצימיר טרנובסקי (Spicimir na Melsztynie de Lelewel et Fridemund).  עם זאת, פרטים היסטוריים ומידע על  משפחת מייסדי העיר  ניתן למצוא בכנסיית המולד של מריה הבתולה -הקדושה, אשר ממוקמת בכיכר הקתדרלה.  ומתוך המקום הזה בהחלט מומלץ  ללכת עד לנקודה העיקרית ( והמעניינת) של טרנוב – לכיכר המרכזי (הראשי), שהוא  לפי  מסורת ישנה של ערים אירופאיות  נקרא כיכר השוק.

כיכר השוק הוא מלבן וניתן לראות כי הוא חרוט בתוך חצי עיגול שהוקם באתר של פירי מדרחוב וואלה ( לשעבר היו כאן  ביצורים) , הוא תכנית גיאומטרית של העיר העתיקה.  הדבר הראשון שרואים אנשים שבאים לכאן, הוא השוק  טרנוב – מלבן חלק, פנינה אמיתית, שמראה את כל היופי של סגנון הרנסנס, המוקפת באחוזות ישנות.  הבניינים מעוטרים בציורים על הקירות, בטכניקת ציור סגרפיטו  (sgraffito  הוא מעין גילוף דקורטיבי על טיח) . לפני שנים רבות חיו  בהם אנשי  המסחר, אשר  מיקמו בקומות הראשונות של בתים את  בתי עסק שלהם. כיום בבניינים אלה  "הסוחרים המודרניים"  מציעים למבקרים בעיר הרבה מוצרים שונים. אחד הבתים הוא אפילו נחשב כמרכז מידע תיירותי- הוא מאוד שימושי עבור אורחים שצריכים מפה או מדריך.

האטרקציה המעניינת ביותר  של הכיכר המרכזית בטרנוב היא בית העירייה עם מגדל  בגובה של יותר מ -30 מטרים.  על גבי מגדל שי פעמון אשר משמיע צלילים בכל רבע שעה.  את החלל הפנימי של בניין העירייה תופס מוזיאון ההיסטוריה המקומית – וזה מקום מעניין לא רק משום שהוא מאפשר לכם ללמוד על ההיסטוריה של האזור, אלא גם בזכות תצוגה של  נכסים מצד הבעלים אחרונים של  עיר טרנוב-  בני משפחה אריסטוקרטית סאנגושק  (Sangushek)  . תערוכת הקבע תחת הכותרת " מעיל ישן  וחרב (kuntush) " היא מאוד פופולרית, כי כל מבקר בה יראו משהו שמעניין אותו: שריון ששרד או נשק עתיק ( שנראה כעדיין בעל  עוצמה רב),  גביעים של ציד או של לוחמה, דיוקנאות של גברת שמתה באופן טראגי בשנת ירח דבש, אוסף ייחודי של כלי שולחן מחרסינה.

בניין העירייה (במרכז כיכר שוק) טרנוב נבנה במאה ה XV . הבניין עבר שיפוץ מחדש במחצית השנייה של המאה ה XVII על ידי האדריכל ג'ובאני מריה פאדבנו (Padovano )  . בשלב זה, מבנה גותי אלגנטי רכש מראה ייחודי מסורתי משלו (בחלק העליון של הבניין ) בסגנון הרנסנס והושלם בפורטל המעודן . אם תטפסו לראש המגדל, אתם יכולים לראות לא רק את כיכר השוק במלוא הדרו, אלה את העיר כולה מן "מעוף הציפור". כל מה שאורחי טרנוב צריכים לעשות – זה להזמין  מראש סיור ולשלם 10 זלוטי.  יש לציין כי המראה שנפתח משאם באמת שווה את הכסף.  כיכר השוק הישן – אחת הדוגמאות הברורות  למבנים מימי הביניים המדהימים של העיר, שהשתמרו ברובעה זה של העיר כמעט עד הפרט האחרון. הכיכר , מוקף אחוזות בורגנים משולבות באבן, ובמרכזה בית העירייה, אשר בארכיטקטורה שלה משלבת אלמנטים של גותיקה ורנסנס – היא עיר מאלופולסקה מסורתית.

קתדרלת המולד של מריה הבתולה (Cathedral of the Nativity of the Blessed Virgin)

קתדרלת המולד של מריה הבתולה  בטרנוב- דוגמה יפה של הארכיטקטורה הגותית מן המאה הארבעה עשר, שנמצאת בחלק המרכזי של העיירה במחוז  מאלופולסקה. כנסייה גותית זאת שוחזרה מספר פעמים בתקופות מאוחרות יותר.  לכנסייה יש מגדל בגובה של 72  מטרים.  הקתדרלה נבנתה במחצית הראשונה של המאה ה XIV ומאז בנייתה  נקראה על שמה של  מריה הבתולה הקדושה. בשנת 1400 הקתדרלה עלתה  למעמד של כנסייה המנזרית.  ובסוף המאה XVIII  בעקבות הקמתה של הבישופות טרנוב ( על ידי האפיפיור פיוס השישי), המקדש שינה מעמד והתחיל  להיקרא קתדרלה.  במאות ה XVIII ו XX הבניין שופץ והמקום הורחב. בתקופה זאת שוחזרו ושופצו פסלים המעטרים את הפנים של הקתדרלה.  בשנת 1898 (ביום השנה ה -50 של שלטונו של פרנץ יוזף הראשון), כתר מוזהב הוצב במגדלה. בשנים 1957-1960 שוחזרו פנים צבעוניים של הקתדרלה.  השיפוץ האחרון היה בשנת 2007.

Plac Katedralny 8, Tarnów

חורבות של בית הכנסת הישן בטרנוב

חורבות נמצאות רק כמה רחובות מצפון לכיכר השוק של העיר הציורית.  היום, ממבנה שפעם היה בית הכנסת ישן נותרה רק חלק מהבימה – חלק גבוה במיוחד, שממנה היתה הקריאה של כתבי הקודש מספר תורה.  בית הכנסת נבנה בסגנון אדריכלי  בארוק (המוקדם)  במאה XVIII, אך במהלך מלחמת העולם השנייה היא נהרסה כמעט לחלוטין על ידי הכובשים הגרמנים.  היום, חורבות מוקפים גדר נמוכה מברזל מחושל , כמו כן הם מכוסים כיפה, על מנת למנוע הידרדרות נוספת במצב  שלהם.  כל אחד יכול להעיף מבט על החורבות וליהנות מהיסטוריה של העיר מן המאה XVIII  .

האנדרטה לזכרו של רומן בראנדשטטר (Brandstetter)

לא הרחק מ"רחוב הדגים" נמצאת אנדרתה ברונזה לזכרו של רומן בראנדשטטר, הוא היה סופר, משורר ומתרגם של ברית החדשה. מכיוון שרומן נולד יהודי, אבל היה  בעל אמונה קתולית, הפסל שלו הוקם בגבול עם החלק היהודי של העיר. קיימת אגדה פופולרית  כי יש לשפשף את המקטורת שלו, או את  הציפור שיושב לידו, ואז (בקרוב מאוד)  האדם יקבל אושר ומזל גדול בחיים.

אנדרטה "ספסל משוררים"

באותה השדרה יש אנדרטה נוספת "ספסל משוררים" שמוקף ערוגות פרחים – שאם יושבים על ספסל שני  סופרים ומשוררת.  שמה של המשוררת היא  אגניישקה אוסייקה (Agnieszka Osiecka), שידוע בגלל שירים חודר לב ומומנטים ספרוטיים עשירים. אבל המפורסם ביותר הוא שכנה לספסל-   יאן בזחבה (Jan Bzechwa,) – הרי הוא זה  שכתב ספר ילדים שידוע  בשם "האקדמיה של אדון הכתמים" (Akademia pana Kleksa)

אנדרטת המלך ולדיסלב (Władysław the Short or Elbow)

בתוך ריבוע קטן, ניתן לראות על הכן פסליו של המלך ולדיסלב שנתנ זכויות העיר לטרנוב.

אנדרטה של תחנת רכבת החשמלית

בעיר יש אנדרטה יוצאת דופן מאוד שמוקדשת לתחנת רכבת החשמלית.  רכבת חשמלית פעלה כאן בשנים 1911 1942, צריך לציין כי אזרחים לא יכולים לשכוח עובדה זאת עד היום.

דגם אנדרטה של ​​מערכת השמש

ברחוב קרקובסקיה (Krakovskaya)  ליד תחנת הרכבת בעיר- עומדת  מזרקה גדולה, מעוצבת כמו מודל של מערכת השמש.  זוהי מעין מדריך מונומנטלי על אסטרונומיה.

הריסות בית הכנסת ובית הקברות היהודי

בעיר פעם היה בית כנסת, אך ממנו נשארו רק חורבות,  אשר מותקנים כעת בבית הקברות היהודי, ברחוב שנקרא   שפיתאלניה (Shpitalnaya ) . בית העלמין זה נוסד במאה השש עשרה,  האינטרס למקום זה  עדיין קיים- יש כאן הרבה קברים עתיקים, כאשר השמש זורחת על אותם הקברים ישנים  חתולים מקומיים.  אם למישהו יש רצון ללכת בין הקברים, אתם יכולים לקחת את המפתח מבית העלמין, ולהשאיר במקום פקדון (במשרד תיירות)  כעשרים וחמישה זלוטי . במהלך המלחמה, הנאצים הרגו לא רק את  את כל  האוכלוסייה היהודית בעיר, אלא גם את  צוענים, אשר מספרם באותה תקופה היה גדול.

עוד על אזור קרקוב וטרנוטב ועל הסביבה :

טירת נשרים ב Pieskowa Skala

טירת נשרים ב Pieskowa Skalaטירת נשרים ב Pieskowa Skala . נמצא בפארק לאומי, כ 45 דקות נסיעה מקרקוב. מוזיאון מעניין בתוך הטירה מספר על היסטוריה של המקום ועל הבעילים מפורסמים של האזור כולו

קראו עוד

מסלול טירות הנשרים בפולין

מסלול טירות הנשריםמסלול שנקרא "מסלול טירות הנשרים" מושך תיירים רבים. מסלול עובר בין הטירות ממאה -14, חלקם פתוחים לקהל המבקרים. אורך המסלול מלא – 164 ק"מ בין קרקוב לצ'נסטוחובה

קראו עוד

מסלול מוורשה לקרקוב ברכב

warsaw-lublin-zamosc-tarnow-krakow smמסלול מוורשה לקרקוב ברכב. מה לראות בדרך? אך אפשר לשלב גם נופים של פולין עם ביקור של קרקוב,זמושץ' ולובלין? כל מידע שימושי, זמנים ומרחקים. המלצות לבתי מלון בדרך

קראו עוד

טרנוב (פולין) Tarnow

Tarnow-14-smעיר Tarnow (טרנוב) שבפולין , בעל היסטוריה מפארת ועשירה גם בהיסטוריה של יהדות פולין וגם בהיסטוריה של מדינת פולין. בעיר יש אנדרטאות רבות ומקומות בהם שווה לבקר.

קראו עוד

בית הכנסת הישן בקרקוב

 Old-Synagogue-in-Krakowבית הכנסת הישן שממוקם בקרקוב, הוא אחד מבתי הכנסת העתיקים ביותר ששרדו בפולין ואחד המונומנטים החשובים ביותר של האדריכלות היהודית באירופה.

קראו עוד

זליפיה

זאליפההיחודיות של הכפר הוא קישוט בסגנון דקורטיבי שעיקרו הוא סידורי פרחים על  בתים ובניינים אחרים. ראוי לציין כי המסורת של ציור זו נולדה בסוף מאה ה 19.רק כ 100 ק"מ מקרקוב

קראו עוד

הקתדלרה המלכותית בוואבל

 katedrala-na-wawelu-smהקתדרלת  הארכיבישוף קרקוב של הכנסייה הקתולית- היא מקום ההכתרה ומקום קבורתם של מלכי פולין.  במקום זה קבורים 17 מלכים ובני משפחות מלוכה, כמו כן קבורים כאן מנהיגים פוליטיים. הקתדרלה ממוקמת בקרקוב על הגבעה ואוול.

קראו עוד

בית הכנסת הרמ"א (Remuh Synagogue ) 

Remuh-Synagogue-3-smבית הכנסת הרמ"א – על שם רבי משה ישראל איסרלישׂ (1525 בקירוב – 1572) הידוע בכינוי רמ"א.בית הכנסת, ממוקם בקרקוב, הוא הבית  תפילה היהודי השני העתיק ביותר בעיר.

קראו עוד

האוניברסיטה היגלונית בקרקוב

Uniwersytet Jagielloński smברחוב היגלונית נמצא  אחד הבניינים האוניברסיטה העתיקים ביותר בעולם, אשר לא השתנה במשימתו עוד מימי הביניים. זוהי המכללה הגדולה , שנבנה בשנת 1400 ובמשך מאות שנים שמשה מעונו הראשי של האוניברסיטה.

קראו עוד

Kraków Barbican – ברביקן בקרקוב

Kraków Barbicanברביקן קרקוב-החלק הצפוני של הביצורים בקרקוב.זהו מאחז צבאי מבוצר,אשר חובר לחומות העיר. זהו שער היסטורי המוביל אל העיר העתיקה של קרקוב. היסטוריה,שעות פתיחה וכתובת

קראו עוד

קולגיום מאיוס בעיר קראקוב

 Collegium-Maius-3-smקולגיום מאיוס (המכללה הגדולה) בקראקוב – הוא המבנה העתיק ביותר של האוניברסיטה היגלונית בקרקוב.חובה להיכנס ולבקר בעת ביקורכם בקרקוב. היסטוריה של המקום

קראו עוד

ווליצקה VELICHKA

welichka (2) smמכרת המלח Wieliczka– הוא העתיק ביותר באירופה, מכרה ייחודי ביופיו בעולם כולו,  אשר נמצא מתחת לפני השטח.היסטוריה, מידע חשוב למבקר, שעות עבודה ומפה

קראו עוד

טירת Czorstyn

Zamek w Czorsztynieעל גבעה סלעית  נמצאות ההריסות של טירת Czorstyn. במאה ה- 14, במקום הזה היה ממוקם מבצר הגנתי מעץ, בו הסתתר מפני הטטארים Bolesław Wstydliwy ואשתו קינגה

קראו עוד

טירת ואוול

wawel castleטירת ואוול – הטירה המלכותית בקרקוב.הטירה המלכותית ואוול, כבר זמן רב נחשבת למרכז פוליטי ותרבותי של חיי הציבור. היסטוריה, טיפים שימושיים ותמונות

קראו עוד

טירת Nowy Wisnicz

טירת Nowy Wisniczבעיירה הקטנה Nowy Wisnicz הממוקמת על ההר אשר למרגלותיו זורם נהר Leksandrowka, בין עצים מדהימים עומדת טירה אדירה- Zamek Kmitów i Lubomirskich

קראו עוד

טירת Dunajec בנודניצה

 Zamek-Dunajec-w-Niedzicyמבצר Niedzica נבנה במחצית הראשונה של מאה ה 14 כמעוז הונגרי בגבול. היסטוריה אשירה של הטירה אפשר ללמוד במוזיאון של המקום. שייט באגם יוסיף תמונות יפות לאלבום שלכם

קראו עוד

טירת ואוול

wawel5-smבכל מדינה ישנם מקומות המופיעים בעשירייה הראשונה של האטרקציות המרכזיות.טירת ואוול חייבת להיכנס לרשימת "חייבים לבקר" של כל תייר בפולין. היסטוריה,מסלול,מידע שימושי

קראו עוד

קניות בקרקוב

krakow-plaza-smאם החלטתם לנסוע לפולין לשם לקניות, אל תהססו ישר להגיע לקרקוב. עיר זו יכולה להיקרא בירת הקניות! רשימה של חנויות וקניונים. שעות פתיחה וכתובות. מידע על מותגים ומחירים

קראו עוד
RussiaIsrael
שינוי גודל גופנים
ניגודיות