איך לצאת עם הרכב מפולין- מעבר לגבול או סיפור על איך לעבור בין שלוש ערי בירה בשלושה ימים ובמינימום לחץ

 

 

כפי שאתם כבר מכירים אותי, אני בדרך כלל מתחיל לכתוב משהו קצר אך די מהר נגרר לסיפורים רבי עמודים. למדתי את התכונה זו ולכן כבר מההתחלה אני מסדר את הכתבה לפי ראשי פרקים :

• מבוא, הסבר על הרכב והכנות לפני הנסיעה
• מה בעצם המטרה של הנסיעה ? למי זה טוב לעשות 1400 ק”מ ב 3 ימים ?
• חציית גבול מפולין לצ’כיה , קניית מדבקת וינייט, חניות בפראג ועוד
• חצית גבול מצ’כיה לאוסטריה, רכישת ווינייט וחניות בוינה
• חציית גבול לסלובקיה מאוסטריה, רכישת וויניט וחזרה לפולין
• טיפים כללים, חוויות נהיגה ( סובייקטיבי) ותודות

התחלה

 

כנראה, אם לא הייתי עצלן – לא הייתם קוראים את האותיות האלו… מכתבים רבים שאני מקבל מלקוחותיי בהם הם פעם לאחר פעם שואלים אותי על כל מיני מאפיינים של נהיגה עם רכב שכור מחוץ לגבולות פולין גרמו לי לרצות לבוא ולשלב טיול מהנה מחוץ לפולין עם חיבור כתבה זו, כאשר, אני מקווה שלמי שתהיה הסבלנות לקרוא אותה עד הסוף לא יהיו שאלות בעניין.

לצורך הכתבה ובהתאם למספר המשתתפים בנסיעה (3 מבוגרים) בחרתי לשכור רכב מסוג טויוטה אבנסיס. נכון שזה “גדול” עבור 3 אנשים עם טרולי קטן לשלושה ימים, אבל העדפתי לשלם כמה מאות זלוטי יותר ובתמורה לנהוג במכונית  מרווחת ונוחה לנסיעות ארוכות עם מנוע חזק יחסית (היו לנו הרבה כבישים מהירים, כך שמכונית עם נפח גדול צורכת פחות דלק במהירויות של כביש מהיר מאשר מכונית קטנה שמתאמצת מאוד כשמגיעה ל 140 קמ”ש).

כרגיל, וזה לא יכול להיות אחרת באותם חברות אשר אני מייצג אותם בישראל, הוספתי ביטוח מלא עם ביטול השתתפות עצמית. 25 זלוטי ליום ויש לי ולחברה שקט נפשי טוטאלי.

בחברת KAIZEN RENT היו מאוד נחמדים אלי ושידרגו לי את הרכב מגיר רגיל לגיר אוטומט. נחמד מאוד, למרות שהתוספת החשובה עוד יותר הייתה על ההגה והיא מערכת בקרת שיוט (קרוז קונטרול) , בה השתמשתי לאורך כל הנסיעה.

במהלך כל הנסיעה השתמשתי באינטרנט של כרטיס הסים הפולני שלי וניווטתי עם מפות גוגל – הכול מאוד חלק ללא שום תקלות.

 

למי זה טוב לעשות 1400 ק”מ ב 3 ימים ?

 

כפי שכבר נאמר לפני – מטרה היית לבדוק אפשרות של טיול כזה, לבחון הכדאיות שלו מזווית של תייר, לצלם ולהסריט כמה מאפיינים שקשורים בנהיגה בכבישי מדינות אחרות עם רכב שכור מפולין, תהליך מעברי הגבול, רכישת מדבקות, תלושי חנייה וכו’ .

במהלך 3 ימים מלאים (יוצאים בבוקר ממלון בקרקוב וחוזרים לאותו מלון ביום השלישי בערב) עברנו וסיירנו בפראג, וינה ובראטיסלבה. 3 ערי בירה של מדינות אירופאיות.

 

יום ראשון – יציאה מקרקוב, חציית גבול לצ’כיה, הגעה לפראג וחנייה

 

יצאנו די מאוחר (סביבות שעה 09:00) ביום עבודה רגיל, כך שיחד איתנו על הכביש היו מאות משאיות שהתמעטו קצת כשחצינו את הגבול מפולין לצ’כיה. הנקודה שהוזנה בGPS – כתובת המלון שלנו בפראג . כ-4 וחצי שעות נסיעה (בפועל לקח הרבה יותר בגלל העצירות לקפה וסיגריה ולצילומים) .

אדלג על החויות של הנהיגה עצמה ועובר ישר לנקודת מעבר הגבול, או אם להיות יותר מדוייק, לנקודה אחד לפני מעבר הגבול – תחנת הדלק האחרונה על שטח של פולין, מייד לפני הגבול עם צ’כיה.

• אני תמיד נכנס למדינה חדשה עם כסף המקומי (וכפי שידוע לכם בצ’כיה מטבע קרונות צ’כיות ולא יורו או זלוטי) לכן הייתי צריך לעשות המרה של כמה מאות זלוטי לקרונה צ’כית.
• אני אדם שלא אוהב יותר מדי הרפתקאות ולכן אני תמיד משתדל שיהיה לי מיכל דלק מלא – לכן מנצלים את המצב , חוסכים בזמן ועושים הכול ביחד באותו המקום. מתדלקים.
• על התחנה, בגדול היה כתוב ” וינייט” ולכן העדפתי לקנות את המדבקה עוד טרם חציית הגבול. דרך אגב, רכשתי מדבקה לא בתחנה עצמה אלא ב- CHANGE שהיה ליד.

רוכש מדבקה ב 75 זלוטי (שזה כ 450 קרונות צ’כיות) , ממיר כסף (הכול באותו מקום) . רושם על הוינייט בעט את מספר הרכב ומדביק מדבקה על השמשה הקידמית של המכונית.

 

*** הערה מסוף 2023 – היום, רוב האגרות משולמות דרך האינטרנט, מראש ואין טעם לחפש לאחר תחנות הדלק. להל”ן רשימה של האתרים בהם אני משתמש לצורך הרכישה.

אין לי אינטרס לפרסם אתר כזה או אחר ולכן, כדוגמה אתן אתרים בהם אני משלם עבור הנסיעות שלי. לכל אחד מהם יש אנגלית.

סלובקיה – https://www.sk-vignette.com/en/

אוסטריה – https://digitale-vignette-online.at/en

צ’כיה – https://digitale-vignette-online.cz/en

סלובניה – https://digitale-vignette-slowenien.de/en

הונגריה – https://digitale-vignette-ungarn.de/en

 

*** ממש בעוד כמה קילומטרים, לאחר חציית הגבול, נכנסתי לתחנת דלק הראשונה בצ’כיה ומצאתי אותה מדבקה ל 10 ימים ( אין פחות) ב 310 קרון צ’כיות . מסקנה – לא למהר, במדינה עצמה יהיה יותר זול***

 

לא זכינו לראות נופים או כפרים ציוריים בדרך לפראג – הכול היה דרך מהירה עם לא מעט עבודות בכביש. שילוט ברור, תמרורים מובנים, כך שהכול זרם די חלק והגענו עד לפראג רק עם עוד עצירה אחד לקפה (התחלנו לבזבז את הקרונות שהמרנו). דרך אגב, בתחנות הדלק בצ’כיה מחירים נמוכים מאלו שאני רגיל אליהם בפולין (קפה, סנדוויצ’ים וכ’) אך חייב לציין שהן גם היו פחות נקיות

לפראג נכנסנו בשעת השיא אך מכוון שמלון היה לא רחוק מהכביש הראשי ובאין צורך להיכנס לשכונות עמוסות, לא התעכבנו בפקקים למזלנו 😊

חנינו את הרכב עד למחרת בבוקר (להיות בפראג ולא לשתות בירה צ’כית = פשע) . מכשירי מכירת כרטיסי חנייה ברורים וזהים לאלו שיש בפולין. הופתעתי לטובה ולא זיהיתי מצוקת חניה באזור בו היינו.

במכונה למכירת כרטיסי חנייה צריך להזין מספר הרכב ולשלשל מטבעות עד שעל הצג הופיעה השעה שבא תרצו לעזוב את המקום. משהו קטן לסוף (גם בפולין וגם במדינות אחרות) – אם אין לכם מטבעות מתאימים או מספיק מהם – משתמשים בכרטיס אשראי. פשוט במקום לשים מטבעות – מכניסים הכרטיס ובעזרת החצים שיש על הצג מזיזים את השעון יציאה עד לשעה רצויה, אחר כך לוחצים על כפתור הירוק והפתק יוצא.

התניידנו מהמלון ועד למרכז ובחזרה דרך מוניות אותם הזמנתי דרך אפליקציית אובר (Uber) שעובדת מצויין גם בפראג (אותה אפליקציה שאני משתמש בה בפולין)

 

סיור עצמאי בפראג – מ 15:00 ועד 21:00, כולל ארוחת הערב

 

יום השני לטיול . יוצאים מפראג, חוצים את הצ’כיה שוב, עכשיו לכוון אוסטריה, חוצים את הגבול האוסטרי וחונים בוינה

 

את הרכב מצאנו בדיוק באותו מקום שהשארנו אותו (כבר התחלה טובה של יום חדש 😊) . יצאנו מפראג בשעה 09:00 בכוונה להיות עד 13:00 כבר אחרי כל הצילומים , קפה ועצירות בוינה, בה אני אישית היית רק כמה פעמים ורציתי לעצמי סיור תוכן איכותי יותר .

אותו כביש לכוון BRNO ומשם מתחילים להדרים (144 ק”מ עד וינה) . עדיין אותם עבודות הכביש בלתי פוסקות בצ’כיה אך המהירות ממוצעת כ 100 ק”ש מזיזה אותנו די מהר לכוון בירת אוסטריה.

כשנשאר 20 ק”מ עד לגבול עם אוסטריה, אנו נפרדים בתחנת הדלק מכל הקרונות הצ’כיות שהיו לנו , מתדלקים וקונים שתייה לדרך. דלק בצ’כיה יקר יותר ממחירים שאני רגיל אלהם בפולין. לא בהרבה, אבל יקר יותר.

מדבקה עבור שימוש בכבישי אגרה של אוסטריה אני רוכש ממש במעבר הגבול עצמו, במן סוג של חנות פטור ממכס. עלות “התענוג” – 12 יורו. לא צריך לרשום מספר הרכב אך צריך להדביק על השמשה. גם כאן יש כמה סוגים של המדבקות – לעשרה ימים, חודש או שנה שלמה.

כשנכנסו לאוסטריה התחלתי להרגיש סוג של אי נוחות קטנה בגלל מספר רב של מצלמות (מעקב? מהירות ?) ומתמרורים פחות ברורים ומובנים מאשר אלו שהיו בפולין או בצ’כיה. אולי זה סובייקטיבי, אולי אני רגיל יותר לאותיות ושפות הסלביות, אבל זו התחושה.

נסעתי בכביש כמו תלמיד נהיגה בטסט – סיפורים רבים שאני שומע על קנסות מהירות שמוציאים את הגיבורים שלהם דווקא מאוסטריה לא נותנים לי מנוחה ואני שומר על מהירות כמו ילד טוב. אגב, רוב התנועה זורמת לפי החוקים, אין ” טייסים” בכבישים.

אין פקקים, אין הפתעות בדרך. בתוך וינה עצמה שילוט מעולה ונהגים אדיבים ולא לחוצים. בלי בעיה מוצא מקום ליד הדירה ששכרנו ללילה אחד (לא במרכז אך קרוב מאוד לתחנת רכבת התחתית). בעיה התחילה להתגלות, כאשר אני בזיגזגים עשיתי סריקה ברדיוס של קילומטר ולא מצאתי אף מדחן חנייה. התקשרתי לבעלת הדירה לברר אך זה עובד והיא הסבירה שבאוסטריה (בווינה בפרט) לא הכול כזה ורוד ואינטואיטיבי כמו בפראג – צריך לגשת לחנות שמוכרת כרטיסי חנייה וצריך לשכנע את בעל החנות (באיזה שפה ? לא דובר גרמנית בכלל) שימכור לי כרטיסים לא רק לשעתיים מעכשיו אלא עד למחרת בבוקר, אחרת אני צריך לחזור לרכב ולחדש את הכרטיס כל שעתיים. ממה שהבנתי, הסיכוי שלי להרשים את אותו בעל החנות שואפים לאפס לכן ביקשתי את עזרתה של בעלת הבית וקיבלתי מקום חנייה מקורה ברחוב ליד .

 

 

סיור עצמאי בווינה מ 14:00 ועד 20:00 . הגעה למרכז ברכבת תחתית ( 2.3 אירו לכוון לאדם) . בדקתי שגם אפליקציית אובר עובדת לא רע באוסטריה כך שיכולתי להיות בטוח שאם נתבלבל – תמיד אוכל להזמין מונית עד לדירה.

מן התרשמות כללית, ממזווית ראיה של הנהג-תייר – לא להיכנס עם מכונית למרכז העיר. פקק אחד גדול, המון סגירות זמניות של הכבישים, עבודות , רוכבי אופניים וכל מיני דברים מוזרים שקשה לי לשייך אותם לקבוצה כזו או אחרת של כלי תחבורה, אך הם זזים ותופסים מקום על הכביש.

מההתחלה עלה בראשי רעיון לקחת סיבוב של שעה באוטובוס לסיור פנוראמי. ירדתי מהרעיון כשראיתי אוטובוס כזה עומד בפקק שלא נגמר יחד עם כולם. ואם עסקינן במצוקות חנייה: אם הייתי בכל זאת נאלץ להיכנס לעיר מסיבות כאלו או אחרות – את החנייה הייתי מחפש בחניונים שיש במרכזי קניות או חניונים בתשלום. לפי מה שהתרשמתי – במרכז העיר כמעט ואין חניה ציבורית ברחוב ואם יש וזה נראה לכם כשיר להשאיר את הרכב – תהיו בטוחים שזה חנייה לתושבי רחוב בעלי תוים מתאימים. פשוט הסבר זה כתוב רק בגרמנית , בקטן ורק על אחד מהתמרורים ולא על כולם.

 

יום שלישי לטיול. “קפיצה” לבראטיסלבה וחזרה לפולין

 

מתחילים ב 09:00 , “שולפים” את הרכב מהחניון התת קרקעי , מחזירים מפתחות לבעלת הבית האדיבה.

הכיוון – בראטיסלבה, בירת סלובקיה. נסיעה קצרה של שעה פלוס קצת, עצירה בתחנת הדלק הראשונה לאחר חציית הגבול, עמידה בתור לקופה יחד עם כולם, דיאלוג במיקס של פולנית-רוסית-אנגלית ולבסוף מצליחים לקבל אישור על תשלום אגרת כבישים. כאן לא צריך להדביק שום דבר על החלון. הבחור בתחנה פשוט מזין מספר הרכב שלנו אל תוך המחשב ובתמורה ל-10 יורו אנו מקבלים אישור מודפס שעד כמה שהבנתי צריך לשמור אותו עד ליציאה מהמדינה.

כבישים בסלובקיה ובעיר הבירה שלהם בראטיסלבה – מאוד ברורים ומובנים. מרגיש ממש בבית 😊 מצאתי חנייה מיד ליד כניסה לרובע של עיר העתיקה, שילמתי במטבעות של יורו עבור החנייהץ המדחן מאוד דומה לאלו שיש בפולין ובצ’כיה, שמתי פתק על השמשה של הטויוטה והלכנו לטייל במשך 3 שעות בעיר.

חייב לציין, שמאז הפעם האחרונה בה הייתי בסלובקיה, לפני שנה, מורגש שיפור באיכות הכבישים וסימונם. ממש תענוג.

בלי בעיה מגיעים עד לגבול עם פולין וחוזרנו לקראקוב בשעה 18:00 .

 

 לסיכום , תודות וקצת טיפים

 

לסיכום – חוץ מהעבודה שבוצעה (אתם כבר תגידו אם הצלחתי או לא) – נהנתי. למרות שהייתה הרבה נהיגה מצד אחד, אך מצד שני היה מכונית נוחה וכבישים היו טובים – העייפות לא הורגשה בכל העוצמה.

ערב בפראג, חצי יום בווינה וכמה שעות לסיור בברטיסלאבה היו מאוד נחמדים ובהחלט נתנו אינדיקציה על מה זה פראג ומה זה ווינה לחברים שלי שהיו כל הדרך איתי ולא היו בערים הללו לפני כן. אני מדריך טיולים בעצמי אך למדתי עם הזמן להבין את אותם אנשים שמגיעים לקרקוב ליום אחד לטובת סיור של 6 שעות. ברור שזה מעט ורואים רק את קצה הקרחון  אבל זה הרבה טוב מכלום.

 

מסקנות לגבי המכונית, מעברי הגבול, קניית מדבקות וכו’

 

• חייבים להיות מודעים לחוק שמחייב רכב זר שנכנס לחלק מהמדינות בהם כבישי אגרה הם ללא נקודת איסוף תשלום (צ’כיה, אוסטריה, סלובקיה, הונגריה ועוד’) לרכוש אישור\מדבקה . בחלק מהמקרים מדביקים אותה על השמשה הקדמית ובחלק מהמקרים מספר הרכב לאחר תשלום אגרה פשוט מוזן לתוך המחשב ובזה זה נגמר. מדבקה רוכשים ממש לפני חציית הגבול או בגבול עצמו או מייד אחרי חציית הגבול. בתחנות להמרת כספים \ תחנות דלק \ חנויות נוחות וכו’. ממש לא חסר מקומות, שלטים עם כיתוב WINIET מופיעים בגדול ומוארים. לא ניתן לפספס, צריך רק לדעת לעשות את זה.

• כשנכנסים למדינות האיחוד האירופי בהם כסף מקומי זה לא אירו – רצוי להצטייד בכסף מקומי מראש. במיוחד במטבעות (לתשלום חניות). את מה שנשאר – תמיד אפשר לבזבז על דלק בתחנת הדלק האחרונה בעזיבת המדינה או בדיוטי פרי בעזיבה דרך האויר.

• לאורך כל הדרך, גם בפולין וגם מחוץ לגבולותיה – הכבישים טובים, מסומנים היטב, עם תמרורים די ברורים ומוכרים . שימו לב – המון מצלמות ראדר, מצלמות מעקב ברמזורים, מצלמות אור אדום ולא מעט מארבים של שוטרים. אם כביש טוב – זה לא סיבה “לטוס” מהר. הסתבכות יכולה להיות מאוד רצינית. באירופה מאוד מקפידים.

• עשינו 1400 ק”מ ולא שמעתי צפירה אחד של מכונית. ממש כך. אנשים אדיבים ומנומסים. יחס גורר יחס.

• כשחונים בתוך העיר ( במיוחד אם לא יודעים את השפה המקומית) – אני בדרך כלל גם מוודא עם מישהו מקומי האם אפשר לחנות במקום בו אני חונה. הכול יכול להיות מאוד ברור: גם תמרורי חנייה, גם השעות, אבל תמיד יש סיכוי שרשום עוד משהו שמתייחס לזה שהחנייה מותרת רק לתושבי הרובע או תושבי הרחוב. אגב, לא שאני מנסה להלחיץ אותכם, אך לא מזמן, בקיץ שעבר, קיבלתי טלפון די היסטרי ב-8:00, ממישהו שהיה אז עם הרכב ששכר דרכי בגרמניה, ואותו אדון בקול די מגמגם מדווח לי שהרכב לא נמצא באותו מקום שהוא השאיר אותו בערב. הרגעתי אותו בזה שהביטוח מכסה גם מקרים כאלו ואין לו מה להיות מודאג יותר מדי, אלא אם הוא השאיר ברכב משהו חשוב מאוד לליבו. המלצתי לו, מייד לבקש עזרה מהמלון בטלפונים למשטרה ולחברת הביטוח, אך גם המלצתי להתקשר קודם למשטרה כדי לבדוק האם הרכב לא נגרר על ידי הערייה. כך זה היה – הלקוח חנה בחניון מסודר שהיה רשום עליו בגרמנית שזה נועד רק לתושבי הרחוב. רכב שכור, קשה לאתר את הבעלים , לכן העירייה פשוט גררה את הרכב.

• ביטוח וכיסוי ביטוחי של חברות השכרה הפולניות מחוץ לגבולות פולין . נושא מורכב. קודם כל – חובה לדווח ולהוסיף את השירות של ביטוח ושירותי דרך מחוץ לגבולות פולין. עושים את זה דרך החברה עצמה וזה לא עולה הרבה כסף . (גם אם לא תדווחו – הם בכל מקרה יידעו, כי בכל רכב יש מכשיר איתוראן והוא מקפיץ התראה במחשב של התורן במוקד. במידה ולא שילמתם על מעבר גבול ובפועל הרכב חצה את גבול ונמצא מחוץ לגבולות פולין. חבל, זה פשוט קנס מהחברה ולא אוכל לעזור לכם במצב הזה). הביטוח שיש לנו ( בשני החברות אותם אני מייצג) – הוא ביטוח מקיף , כולל ביטול השתתפות עצמית והוא עובד גם מחוץ לפולין. איפה הבעיה ואיפה האותיות הקטנות ? – בשירות של רכב חילופי בלבד. אף חברת השכרת רכב בפולין לא מתחייבת לספק רכב חילופי מחוץ לגבולות פולין. לא היית עצלן ועברתי כמעט על כל החברות ונכנסתי לאותיות הקטנות של התנאי שימוש וחוזים בין לקוח לחברה. לא מתחייבים לספק רכב חילופי בחו”ל, נקודה. תחזרו לפולין, לנקודה הכי קרובה אליכם ושם תקבלו מכונית אחרת מייד ובלי בעיה.

זה מה שאומר החוזה, אך בפועל המצב טוב יותר. תלוי בגודל של החברה, מיקומכם וסוג התקלה ,  חברה מחליטה באופן פרטני למקרה מה לעשות ואך לפתור את המצב לשביעות רצונם של כולם. אם זה על ידי הפנייתכם למוסך הקרוב כדי לתקן את התקלה (תתפלאו אבל זה לוקח פחות זמן מלהמתין עד בואו של רכב חילופי מפולין), אם זה בהשכרת רכב מחברה מקומית אחרת במדינה בה אתם נמצאים עד לסניף הקרוב של החברתנו בפולין. היו מקרים בהם גם החלפנו מכוניות בחו”ל. זה לוקח יותר זמן מאשר לוקח להחליף מכונית ללקוח בתחום פולין, אך בכל מקרה זה היה די זריז .

תשתדלו לא להגיע למצב בו צריך להחליף מכונית, אבל אם זה קרה – אם אתם לקוחות שלי – נא לערב אותי כדי שיחד עם מוקד השירות אחשוב על הדרך המהירה והטובה לעזור לכם.

 

עכשיו שלב של התודות :

 

• תודה מיוחדת לחברת KAIZEN RENT שסיפקה לנו מכונית משודרגת וחדשה. לחברה שבמהלך שנה האחרונה שירתה בנאמנה מאות לקוחות משותפים שלנו מישראל , היית סובלנית  כלפי כל בקשות הלקות וניג’וזים שלי
• תודה לחברי לנסיעה שסבלו אותי והיו צלמים לאורך כל הדרך
• וכמובן – תודה לכל הלקוחות שלי, תודה לכל המילים הטובות שאתם כותבים בפייסבוק ובאתרים, תודה על ההמלצות ותודה גם ללקוחות חוזרים.

אותי תמיד אפשר למצוא דרך המייל idan.caliber@gmail.com  . אני תמיד חוזר במהלך היום. לפעמים זה קורה מאוחר בלילה, אבל מבטיח לכולם – לא הולך לישון עד שאחרון המיילים לא נענה.