סיורים בקרקוב עם מדריך דובר עברית
סיורים בורשה עם מדריך דובר עברית
טיולים בפולין בליווי נהג-מדריך דובר עברית





פארק לאז’יינקי – ההיסטוריה מאחורי היופי

 

אין כמעט אף פוסט באינטרנט של מישהו שחזר מוורשה ואין בו תמונות של הסנאים והברווזים לצד הארמון על האי שטובל בירוק (או לבן אם זה בחורף הוורשאי המושלג). זהו פארק לאז’יינקי המפורסם. ישראלים רבים קוראים לו גם “פארק שופן“, בגלל הפסל למלחין הפולני הידוע שמוצב בפארק מאז שנת 1936.

ואולם, על אף הפופולאריות של הפארק בקרב תיירים מכל העולם, מעט ידוע בקרב הציבור אודות ההיסטוריה של הפארק, של הבעלים הקודמים ואודות האירועים שהתרחשו בתחומו.

סנאי בפארק לאזנקי

 

מנין הכל התחיל?

 

תתפלאו לשמוע, אך ההיסטוריה של הפארק מתחילה עוד בימי הביניים, כאשר אז כל האזור הזה היה רחוק יחסית מגבולותיה של וורשה של אז, שאפילו עוד לא הייתה עיר הבירה של פולין.

האיזכור הראשון הכתוב מתייחס לשנת 1262, בו הוזכרה טירת אויזדוב  (Zamok Ujazdowski).

בהתחלה בשטח בו שוכן הפארק כיום התקיימה אגודת ציד של נסיכי מזוביה, ולצידה טירת אויזדוף (Zamok Ujazdowski), שנבנתה לראשונה מעץ עוד במאה הארבע עשרה כדי להגן על גבולותיה של וורשה מפני פולשים (כפי שציינתי וורשה דאז הייתה הרבה יותר קטנה). במחצית השנייה של המאה השש עשרה הוחלפה הטירה מעץ במבנה אבן. השינוי הגדול היה בזמנו של שלטונו של מלך זיגיזמונד השלישי אשר עיצובו הגיע עד ימנו.

במהלכה של הפלישה השוודית לפולין באמצע המאה ה-17, נשרפה הטירה כשהחיילים השוודים הגיעו לאיזור.

לאחר המלחמה, בשנת 1674, הועבר כל השטח של הארמון אויזדוף ואגודת הציד למשפחת האצולה הפולנית – לובומירסקי. במחצית השנייה של המאה ה-18 המרשל סטניסלאב הראקליוש לובומירסקי הרחיב את האוגדות של האחוזה ובונה בלב אגודת הצייד את בית המרחץ – לאזיי’נקי בפולנית, וכפי שניתן להבין מכאן גם הגיע שמו של הפארק.



ב-1764, המתחם לאז’יינקי עבר לידו של מלך פולין – סטאניסלב אוגוסט פוניאטובסקי, אשר ניסה להתאים עצמו לצו האופנה העדכני של אז, והפך את הגנים ואת המתחם לארמון הקיץ שלו. רק כדי להבהיר, בזמנים ההם באירופה היה מקובל כי כל מלך או מלכה מחזיקים שני מתחמים, אחד לקיץ ואחד לחורף. עם הזמן נוספו עוד ועוד מבנים בפארק, כמו למשל הבית הלבן שנבנה בשנים 1774-76 , וארמון מישלביצקי Myślewicki ) 1775-1779) עליהם אספר בהמשך. במהלך עבודות בנייה של אגפים ומבנים חדשים פוניאטובסקי עובר לגור באופן זמני בבית המרחץ הציורי אליו הוא מפתח חיבה וחיבור מיוחד ומורה להפוך את בית המרחץ לארמון הקיץ שלו.

מאז, בית המרחצאות “לאז’יינקי” מתחילים להיקרא “הארמון על המים” או “הארמון על האי”.

בנייתם של המתחמים ופיתוח הפארק לקח כ-20 שנים . השראה של העיצוב הגנים הגיעה מצרפת ואנגליה, כאשר הפארק היה מחולק לאיזורים שונים בעיצובם .

בשנת 1788 הוקם הפסל למלך יאן (השלישי) סובייסקי מול הארמון על המים.

בשנת 1795 פולין כמדינה עצמאית חדלה מלהתקיים, וחולקה לשלושה איזורי שליטה בין המעצמות: האימפריה הרוסית, פרוסיה ואוסטרו הונגריה. ורשה, ובה השטח של לאז’יינקי הופך להיות רכושם של קיסרי האימפריה הרוסית, אשר משנים חלק מהחזיתות והמבנים לפי רוח הקלאסיציזם ואף בונים מבנים חדשים בסגנון מקדשים יווניים ומצריים. חלק מאוצרות האומנות והאוספים שהיו – נלקחו לרוסיה והוחזרו משם חזרה לפולין רק ב-1921 .

התקופה הנוראה של הכיבוש הגרמני פגעה גם בפארק. מייד עם כניסתו של הוורמאכט, צבא גרמניה הנאצית לוורשה, נאסרה כניסה לגנים לכל התושבים המקומיים הפולניים והמבנים ההיסטוריים אוכלסו בחיילים הגרמנים. באמצע דצמבר 1944 כל החדרים של הארמון הוצתו ובקירות החיצוניים נעשו אלפי קידוחים להטמנת חומר נפץ. רק נס וצירוף מקרים שמר על הארמון מפני הרס מלא.

עבודות שיקום קפדניות שהחלו לאחר המלחמה נמשכו למעלה מ-17 שנים ובשנת 1960 נפתחו חלק מחדרי הארמון לקהל הרחב.

 

הארמון על המים

 

ב-1683 , סטניסלאב הראקליוש לובומירסקי, מגנאט, בין האישים העשירים בפולין, הוראה לאדריכל החצר שלו לבנות ביתן על האי, שהיה צריך להיות ברוח והסגנון ביתני גני ווארסי. אז קם על האי בית מרובע – בית המרחץ.

לא ניתן לדעת אך הוא היה נראה במקור. ידם של הרבה מאוד ארכיטקטים נגעה בשינויים ותוספות רבות מאז שנבנה.

המקום שהיה בבעלותו של לובומירסקי משך אליו גם את המלכים. המלך אוגוסט השני החזק מנסה לרכוש אותו כמה פעמים אך סורב והסתפק בהשכרת המקום ב-1720 .

lazienki-krolewskie-in-warsaw (9)

במהלך הבחירות לתפקיד המלך, קונה את האחוזה אחד המועמדים לכתר המלכותי, ככל הנראה כדי להבטיח לעצמו את לובומירסקי כתומך רציני. הקונה היה מלך פולין העתידי – סטאניסלב אוגוסט פוניאטובסקי.

השינויים שביצע סטאניסלב בארמון ובמבני הפארק אחרון מלכי פולין העצמאית עומדים בבסיסם מאז ועד היום .

לאחר חלוקת פולין בשנת 1795 בידי המעצמות רוסיה, אוסטרו הונגריה ופרוסיה, עזיבתו של המלך סטניסלב אוגוסט פוניאטובסקי וויתורו על כתר פולין ומותו בסנט-פטרסבורג, מכרה בת דודתו את לאז’יינקי לאלכסנדר הראשון, קיסר האימפריה הרוסית תמורת מיליון זלוטי.

הקיסר אלכסנדר נשאר אדיש לנכס החדש, אוספים נגנבו והעוברו מלאז’יינקי, הפארק הוזנח והארמונות ומבני עזר הופכים להיות מעונם של בית הספר לקצינים.

היום בארמון על המים בפארק לאז’יינקי ניתן להכנס לסיור עצמאי ולהתרשם מעיצובו מיוחד ועושרו של אוסף האומנות שיש בו.

 

פסל המלך יאן (השלישי) סובייסקי

 

ב-1788 הקים מלך פולין סטאניסלב אוגוסט פוניאטובסקי פסל לקודמו בתפקיד, שהיה מאוד מוערך ומוערץ ע”י הפולנים והיה המנצח הגדול במלחמה מול הטורקים  – יאן השלישי סובייסקי. זיכרון על מנהיג מדיני וצבאי שקם מאבן היה , לפי התכנון של פוניאטוסקי, לעזור לו בתוכניותיו הפוליטיות . פוניאטובסקי ציפה למלחמן נוספת מול התורכים ורצה לנצל את הרוח הפטריוטיות של העם. אך הכוונותיו היו שקופות לתושבי וורשה, מלך עצמו היה רחוק מלהיות “אהוב” ע”י העם הפולני ויום למחורת יופיע על הבסיס הפסל כיתוב :

“.. סטניסלב, מי שבבושת הפנים הפסיד את כבוד המדינה,

       בנית פסל לסובייסקי, שילמת 100 אלף

היית נותן פי כמה , כדי שסטניסלב יהפוך לאבן וסובייסקי יקום לתחייה…”

 

lazienki-krolewskie-in-warsaw (12)

מכאן, באחד הלילות הקרים של נובמבר 1830 יצאו קצינים הפולנים למרד כנגד האימפריה הרוסית ששלטה לאחר חלוקות פולין בחלקים גדולים של המדינה, במרד שנודע גם כ”מהפכת הצוערים”. אגב, המרד נכשל, והקיסר הרוסי ניקולאי הראשון חתם על צו שקבע כי, מיום זה ואילך, פולין תהיה חלק מרוסיה, ובירתה וורשה תהווה לא יותר מאשר חיל מוצב.

 

 

פסל למלחין הצרפתי-פולני

 

המלחין הנודע פרדריק שופן , פולני-צרפתי, שהתגורר וחיבר את יצירותיו בוורשה (עד לעזיבתו ב 1830) הוא מושא הגאווה של העם הפולני ולמרות שלאחר מותו בצרפת פולין הייתה מחולקת בין האימפריות, וכל דבר שקשור בהנצחה או זיכרון לאומי לא היה מתקבל על דעתם של המושלים בכיפה, דהיינו, מנהיגי המעצמות, בלחץ של האינטליגנציה ואנשי רוח ברוסיה ובפולין, זמרת ידוע בשם אדלאידה בלסקה הצליחה לקבל ב 1901 אישור להקמת פסל למלחין.

lazienki-krolewskie-in-warsaw (6)

אישורו של קיסר רוסיה באותה העת, ניקולאי השני (שגם היה הקיסר האחרון לפני מהפכת אוקטובר) היה מלא בתנאים מגבילים והסתייגויות, כדי להקשות ככל האפשר על ביצוע של הפרויקט לפועל. כמו למשל איסוף כספים לטובת הפרויקט היה מותר רק בקרב חובבי המוסיקה ולא ממוסיקאים מקצוענים. אסור היה לפרסם בעיתונים את הפעילות של איסוף תרומות. כל זה בא להקשות ולבלום את הפרויקט, אך למרות הקשיים סכום הנדרש התחיל להצטבר, ובמאי 1909 חבר המושבעים בחר בפרויקט של ואצלב שימנובסקי. ההחלטה הזו עוררה התנגדויות רבות שהובילו לכך שהעבודות להקמת הפסל הסתיימו בפועל רק בשנת 1926.

הפסל פוצץ ע”י הגרמנים במאי 1940, ומתכת נשלחה למפעלי נשק. בנס, ראש של הפסל אותר לאחר המלחמה באחד ממגרשי פסולת מתכת בעיר בוורוצלב.

הפסל שוחזר, והוצב מחדש ב-1958. ממול לפסל זה מוצב פסלו של מלחין חשוב אחר-  פרנץ ליסט, שהיה הונגרי בכלל, אך היה ידידו של שופן.

 

ארמון בלווידר

 

ארמון בלווידר – פירושו של מילה בתרגום מאיטלקית – “נוף יפה” . שם הזה ניתן לארמון שנבנה בשנת 1662 על ידי קרישטוף פץ לכבוד אשתו. הארמון הראשון נבנה מעץ על הגבעה הסמוכה ללאז’יינקי; הנוף היפה מהארמון לשדות ירוקים נתן לארמון את השם הזה, שנשאר איתו מאות שנים קדימה.

במחצית הראשונה של המאה-18 ארמוןה עץ הוחלף בארמון אבן. סטניסלב אוגוסט החליט לצרף את ארמון בלווידר לאחוזתו לאז’יינקי תכנן ולהפוך את הארמון למבנה מרכזי באחוזתו, אך עם הזמן וויתר על תוכניתיו ואיכלס בו את המשרתים ובאגף הצפוני פתח מפעל פיינס.

בשנים 1821 – 1822 הארמון עבר שיפוץ חזותי ע”י האדריכל קוביצקי שעיצב אותו בסגנון קלאסיציזם ובו התישב הנסיך הרוסי – קונסטנטין פאבלוביץ’ ( אחיו של קיסרה של רוסיה – ניקולאי הראשון )



כאן התגורר קונסטנטין פאבלוביץ’ עד המרד של נובמבר 1830 בו קצינים וצעירים פולנים מנסים להתנקש בחייו בכותלי הארמון ורק בנס הנסיך מצליח להימלט מהמוות.

לאחר מלחמת העולם הראשונה פולין משתחררת משלשלאות הברזל של המעצמות ששלטו בה מאז חלוקת פולין ב-1795 ומכריזה עצמאות – יוזף פילסודסקי , הנשיא ומנהיגה  של המדינה החדשה/ישנה הופך אותו למשכנו החדש.

בזמן מלחמת העולם השנייה שימש ארמון כמקום מושבו של הנס פרנק שהיה מושל הכללי של הגנרלגוברנמן, שטחי פולין שלא סופחו לגרמניה, לאחר כיבושה של פולין במהלך מלחמת העולם השנייה ואשר היו בין האזורים העיקריים בהם בוצעה השמדת היהודים בשואה. לאחר מרד וורשה ב-1944 , הגרמנים תכננו לפוצץ את הארמון ואף קדחו מאות חורים להטמנת חומר נפץ .התוכנית לפוצץ ארמון לא נכשלה והארמון לא נהרס.

כיום משמש הארמון בתור אחד ממקומות המושב של נשיא פולין. באחד האגפים פועל מוזיאון של יוזף פילסודסקי.

lazienki-krolewskie-in-warsaw (10)

 

התיאטרון על האי 

 

על גדות האגם הדרומי ניתן לראות אמפיטאטרון . בתחילת פעילותו, אי שם בשנת 1786 , הוא הוקם על חומת אדמה וכוסה בגג בד שהוחזק ע”י עמודים. הבמה היתה על האי והחלק הקבוע של התפאורה היה מערת סלע.

ב – 1790 עוצב האמפיתיאטרון מחדש וברוח האמפיתיאטרון הרומאי העתיק והבמה עוצבה בסיגנון של המקדש בבעל בק שבסוריה.

התאטרון תוכנן בתחילה להכיל 1,500 צופים. טקס פתיחתו החגיגי נערך ב 7 לספטמבר 1791 וההופעה הראשונה היה הבלט “קלאופטרה”

 

ארמון מישלויצקי ( Myslewicki Palace )

 

אחד המבנים העתיקים בפארק. ב 1775 נבנה החלק המרכזי שלו. שנה אחרי הוספו אליו אגפים מעוגלים חד קומתיים משני הצדדים, בעלי סגנון סיני שהגיע כמודה חולפת מן המזרח. ב-1783 נוספה עוד קומה מעל האגפים ובעיצוב הזה ארמון שרד עד ימינו. אגב, בפארק קיימת גם שדרה עם פנסים סיניים אדומים

המלך מסר את הארמון לבעלותו של אחיינו – לנסיך יוזף פוניאטובסקי, ואת ראשי תיבות שלו אפשר לראות עדיין מעל הכניסה.

במאה ה-19 ובתקופת הרפובליקה העממית של פולין, שמה הרשמי של פולין הקומוניסטית, הארמון שימש כבית הארחה בו התארחו לאורך השנים אישים חשובים כמו למשל נפוליאון ונשיא ארצות הברית ריצ’רד ניקסון. בספטמבר 1958 נערכה הפגישה הראשונה בין שגרירי סין העממית וארצות הברית בארמון הזה, במה שנחשב כניסיון ראשון לכונן יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות.

 

הבית הלבן

 

הבית הלבן היה הראשון מבין המבנים שנבנו בפארק בתקופתו של סטאניסלב אוגוסט ב- 1774 עד 1776 . המימדים והצורה של הבית מצביעים על שיוך הסגנון לדוגמא של אדריכלות כפרית.

לפי אחת הגרסאות, בית זה נבנה ע”י המלך פוניאטוסבקי לפגישות שלו עם הפילגש שלו

 

החממה הישנה

 

המבנה המרשים זה נבנה בין השנים 1786-1788 כחממה לעצי התפוזים הנדירים בפולין. זה גם מסביר את הגודל של החלונות הענקיים לאורך החזית, דבר המתבקש במיוחד לאור העובדה שבפולין במשך ימים רבים בשנה השמיים מכוסים בעננים כבדים.

לחלק המרכזי של החממה מחוברים שני אגפים. האגף המזרחי – חדרים למשרתים ובאגף מזרחי – תיאטרון. התאטרון נשמר ולא נהרס בזמן המלחמה ומהווה דוגמה נדירה לאדריכלות תאטרון החצר מהמאה ה- 17 .

אולם הקהל מונה 200 מושבים. בקומה שנייה ישנם 9 חדרים פרטיים הפונים לכוון הבמה.

התאטרון נפתח ב- 6 לספטמבר 1788, ועיצובו עורר התלהבות רבה , שילוב של סגנון יווני וצרפתי , בדומה לסגנון לואי השישי ( “השמן” ), עיצוב שהקרין עוצמה ופאר.

 

אני מזמין את קוראי הכתבה הזו להזמין אחד מהסיורים שאני מעביר בוורשה לקבוצות חברים ומטיילים בודדים במהלכם אנו נכנסים לפארק לאז’יינקי ועורכים סיור של כמה שעות. במהלך הסיור תוכלו לשמוע ולחוות את האווירה המיוחדת שיש בפארק הכי גדול בוורשה – פארק לאז’יינקי. יש לו ערך היסטורי, אומנותי וגם אנרגיות חיוביות לנפש. הוא יפה בכל עונות השנה, כך שאתם מוזמנים לתאם במיילidan.caliber@gmail.com    את הסיור.

 

RussiaIsrael
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Share This