טיולים ונופש בפולין

מבצע ארנטפסט

 

הקדמה 

כמדריך בפולין, אני מרבה להגיע עם הקבוצות למחנה מיידנק ( KL LUBLIN).  לא הרחק מהקרמטוריום, מהאחורי אנדרטה ” הר האפר ” נמצאים בורות הירי. כמעט אף אחד מלקוחותי לא יודע את ההיסטוריה של הבורות האלו ואת ההובדה שכאן התרחש רצח האמוני האחרון במהלך מבצע ריינהרד. אני מוצא לנכון לצטט את יצחק ארד בקטע מהספר שלו ” מבצע ריינהרד”  .

הנס פרנק

הנס פרנק – מפקד העליון של גנרל גוברנמנט

 

מרד היהודים בטרבלינקה, ויותר ממנו המרד בסוביבור ותוצאותיו, הכו בתדהמה את השלטונות הגרמניים בגנרלגוברנמן וגרמו זעזוע בדרגים הבכירים של הס”ס בברלין. חרדתם הייתה גדולה במיוחד בשל החשש שמאורעות סוביבור, על פחות מ-1,000 היהודים שהיו בו, יישנו במחנות אחרים במחוז לובלין שעדיין הוחזקו בהם 45,000-42,000 עובדי כפייה יהודים. בטרווניקי, בפוניאטובה ובעד מקומות במחוז לובלין היו מחנות עבודה בפיקודם של אנשי סגל מבצע ריינהרד. אסירים יהודים היו גם במחנה הריכוז במיידנק.

בישיבה שכינס הנס פרנק בקרקוב ב-19 באוקטובר 1943, חמישה ימים אחרי המרד בסוביבור, הועלתה שאלת היהודים במחנות העבודה. בפרוטוקול הישיבה נרשם:

גנרלמיור של המשטרה הנס גרינוולד, מפקד האורפ”ו בגנרלגוברנמן אישר את הנתונים בדבר מצב הביטחון, כפי שהציגם ס”ס-אוברפירד ביקמפ, מפקד הסיפ”ו בגנרלגוברנמן… מחנות היהודים בגנרלגוברנמן מהווים גם הם סכנה גדולה, ובריחת היהודים מאחד המחנות האלה (סוביבור) מוכיחה את הדבר. נערך דיון בשאלה זו והמושל הכללי (פרנק) הורה למפקח על החימוש, גנרל שינדלר, לס”ס-אוברפירר בירקמפ ולגנרלמיור גרינוולד לבדוק בצורה מדוקדקת את הרשימות של מחנות היהודים בגנרלגוברנמן כדי לקבוע כמה מהיהודים שם מנוצלים לעבודה. את השאר יש להרחיק מהגנרלגוברנמן.

ואולם הימלר לא המתין לתוצאות הבדיקה במחנות, כפי שנקבע בישיבה אצל הנס פרנק. הוא היה נחוש בדעתו לפעול מהר, בטרם ישפיעו אירועי סוביבור על אסירי המחנות האחרים, והחליט לחסל את יהודי המחנות האלה תכף ומיד. על המבצע הפקיד הימלר את פרידריך וילהלם קריגר, ה- HSSPF  בגנרלגורנמן. שם הצופן של המבצע היה ארנטפסט (“חג הקציר”). קריגר הטיל את המשימה על שפורנברג, ה- HSSPF החדש של מחוז לובלין.

הפעולה כולה תוכננה כמבצע צבאי. כדי לשמור על סודיות המבצע ולמנוע הפצתן ממחנה למחנה של שמועות על הרציחות הוחלט לבצעו בו בזמן בשלושת המחנות הראשיים: פוניאטובה, טרווניקי ומיידנק. הואיל ופעולה מעין זו צריכה כוחות גדולים רוכזו כמה אלפי אנשי משטרה וס”ס, ובהם אנשי ואפן-ס”ס, מרחבי הגנרלגוברנמן ומפרוסיה המזרחית. גודל הכוחות, גורם ההפתעה ומהירות הפעולה נועדו למנוע כל התנגדות או לדכאה במהירות אם אמנם תפרוץ: אירועי סוביבור אסור היה שיישנו. ערב מבצע ארנטפסט היו במחנה העבודה פוניאטובה בין 13,000  ל-15,000 יהודים, ובהם נשים וילדים. רובם הועברו למחנה זה מגטו ורשה לאחר המרד ועבדו במפעלי הביגוד של ולטר ק’ טבנס (Walter Caspar Tobbens). בשלהי אוקטובר נלקחו יהודים מהמחנה לחפור שתי תעלות בקרבת שער הכניסה אליו. נאמר להם שהתעלות ישמשו חפירות מגן נגד התקפות מן האוויר וכי יש לחפור אותן בזיגזג. אורכן הכולל של התעלות היה 95 מטרים, שני מטרים רוחבן ומטר וחצי עומקן.

על שהתרחש במקום ב-3 בנובמבר העיד ס”ס-שרפירר היינריך גליי:

באחד מלילות נובמבר 1943 – התאריך המדויק אינו זכור לי – נקראתי אל הרינג (מפקד פוניאטובה)… כשנכנסתי לחדרו של הרינג היו איתו שני קציני משטרה… הקצינים הודיעו להרינג שהמחנה מכותר מכל עבד ב(אנשי) יחידת משטרה… יחידת משטרה נצטוותה לחסל את כל היהודים במחנה בלא יוצא מן הכלל. במהלך הסיחה חיוו הקצינים את דעתם שרק חיסול היהודים ישמש ערובה לביטחון. אם ההנחה שמצב הביטחון נתון בסכנה התבססה על הדיווח בדבר הצלחת המרד בסובבור – איני יודע…

בינתיים נצטוו כל היהודים להתרכז בכמה מקומות מוגדרים… היהודים מהמחנה הראשי רוכזו באולם הגדול, והיהודים מן ה”מושבה” נצטוו להסתדר בשורות במגרש. מן החדר ראיתי כיצד לוקחים את היהודים, ערומים לגמרי, מן האולם אל החפירה. החפירה בצורת זיגזג הייתה מרוחקת 300-500 מטר מהאולם הראשי. בדרך ניצבה שרשרת הדוקה של שוטרים חמושים. לא ראיתי את היריות, אבל שמעתי אותן. אחרי הפעולה ראיתי את הגוויות…

בערב, משהושלמה הפעולה, עזבה יחידת המשטרה את המקום. לפי הערכתי, היו בכוח יחידת המשטרה  1,000-1,500 איש. במחנה פוניאטובה פעל תא מחתרת יהודי, וברשות אנשיו אף היו כלי נשק אחרים. בשעות אחד הצהריים, לקראת סיום מעשי ההרג, התבצרה באחד הצריפים קבוצה של יהודים מחברי המחתרת. הם התנגדו לניסיון לקחתם לחפירות, פתחו באש על אנשי הס”ס והעילו באש כמה מהצריפים הסמוכים שאוחסנו בהם בגדים. ואולם הגרמנים הציתו את הצריף על היהודים המתמרדים שבו, וכולם נשרפו חיים. כדי לכבות את האש בצריפי הבגדים הוזעקו למקום כבאים פולנים מהעיר עופולה. אחרים מהם העידו שיהודים פצועים הושלכו לצריפים הבוערים.

כ-150 יהודים הושארו לנקות את אזור ולשרוף את גוויות ההרוגים, וצורפו אליהם 50 יהודים שהצליחו להסתתר במהלך היריות. ואולם יומיים לאחר הטבח, כשסירבו לשרוף את גוויות, נורו 200 היהודים האלה למוות. לביצוע העבודה הובאו במקומם 120 יהודים ממחנות אחרים. במחנה העבודה טרווניקי היו 8,000-10,000 יהודים – גברים, נשים ילדים – רובם מגטו ורשה (על-פי מקור אחר היו בטרווניקי רק 6,000 יהודים). מרביתם עבדו במפעלי שולץ לפרוות, למברשות וכדומה. ב-3 בנובמבר 1943, כמו בפוניאטובה, כיתרו את מחנה טרווניקי יחידות של ואפן-ס”ס ומשטרה. השכם בבוקר הוצאו היהודים מצריפיהם ונלקחו קבוצות-קבוצות למחנה האימונים של כוחות העזר של הס”ס בטרווניקי. הם אולצו להתפשט, לערום את בגדיהם בערמה ענקית ולהיכנס לחפירה, ואז נורו למוות. את הבאים אחריהם הכריחו לשכב על גוויות חבריהם. כשלא נותר עוד מקום בחפירה שבמחנה האימונים ירו ביהודים בחולות או בבור חצץ במחנה העבודה. כדי להשתיק את צעקות הנידונים למוות ואת קולות הירי הותקנו רמקולים והשמיעו בהם מוזיקה בכל רחבי המחנה. בשעות אחר הצהריים המאוחרות הושלמה הפעולה. כל היהודים נורו למוות, והמעטים שהצליחו לברוח מאתר הירי נתפסו ונורו גם הם.

על אירועי בוקר 3 בנובמבר העיד הגרמני קורט צימן, מנהל במפעלי שולץ בטרווניקי:

מחנה העבודה כותר. כפי שנוכחנו לדעת לאחר זמן, היה שם גדוד שלם של ס”ס… אנשי ס”ס צעירים משורות הוואפן-ס”ס… נתבקשו להתייצב במפקדת מחנה האימונים… מפקד יחידת הוואפן-ס” הודיע לנו שהמפעל יושבת באותו היום… ראינו שלוקחים את היהודים בקבוצות ממחנה העבודה למחנה האימונים. שם אילצו אותם להתפשט ולערום את בגדיהם בערמה ענקית. הכל נעשה בריצה. מהמקום שנעמדתי בו יכלתי לראות את אתר ההוצאה להורג. היהודים הארומים נעלמו מאחורי צריף. אנחנו רק שמענו את היריות… למחרת נסעתי לוורשה    ל-3-5 ימים. בשובי הרחתי כבר בתחנת הרכבת את ריח הגוויות השרופות…

קבוצה של 100-120 יהודים ממחנה מיליוב שבמזרח לובלין הובאה לשרוף את גוויות הנרצחים. כעבור שבועיים-שלושה, כשהושלמה שרפת הגוויות, נטבחו גם היהודים האלה. הם נורו בקבוצות קטנות, וכל קבוצה אולצה לשרוף את גוויות קודמתה. את גוויות הקבוצה האחרונה שרפו השומרים האוקראינים.

במחנה הריכוז מיידנק הוחל בהכנות לפעולה בימים האחרונים של חודש אוקטובר. במשך 3 ימים כרו כ-300 אסירים שלוש חפירות בחלק הדרומי של המחנה, בקרבת המשרפה החדשה והגדרות. אורך כל חפירה היה 100 מטרים, ועומקה – שני מטרים. כ-100 אנשי ס”ס הובאו למיידנק מאזורים אחרים בגנרלגוברנמן כדי לתגבר את סגל המחנה. ב-2 בנובמבר 1943 הותקנו במחנה שני רמקולים ניידים, האחד בקרבת החפירות והאחד בקרבת שער הכניסה למחנה. בלילה שבין 2 ל-3 בנובמבר תוגבר כוח השמירה סביב המחנה.

במסדר הבוקר נצטוו כל האסירים היהודים, שהיו פזורים בקבוצות בקהל האסירים האחרים, לצאת מן השורות ולעמוד בטור נפרד. יהודים אלו, ועמם החולים בטיפוס, נלקחו לחפירות ונרצחו. היריות החלו בשעה שש או שבע בבוקר. הרמקולים השמיעו מוזיקת ריקודים מחרישת אוזניים והשתיקו את קולות הירי. בה בשעה החלו להגיע למיידנק שיירות של יהודים ממחנות אחרים בלובלין – מנמל התעופה הישן, ממפעלי DAW  ומשאר מחנות המשנה במיידנק – כ-10,000 יהודים בסך הכל. הם הובאו למחנה המשנה 5 שבקרבת אתר ההוצאה להורג ומשם נלקחו בקבוצות של 100 לצריף ואולצה להתפשט. כדי ליצור מעבר אל החפירות נחתכו הגדרות של מחנה המשנה 5, ודרכו נלקחו היהודים הערומים – גברים לחוד ונשים לחוד – אל אתר ההריגה. ציוו עליהם להכנס לחפירות ולשכב, ואנשי ס”ס שניצבו על שפת הבור ירו בהם למוות. לאחר שנורו הקבוצות הראשונות התמלא שטח התחתית של הבורות, ואת הבאים בתור אילצו לשכב על גופותיהם של מי שנרצחו לפניהם.

מבצע הירי נמשך עד השעה חמש אחר הצהריים. אנשי ס”ס שמילאו את המשימה התחלפו פעמים אחרות במשך היום, וכל אותה העת לא פסקו הרמקולים מלהשמיע מוזיקה. ביום ההוא נרצחו במיידנק כ-18,000 יהודים.

אחדים מהיהודים שרוכזו במחנה המשנה 5 שלחו יד בנפשם בעודם מחקים להילקח לאתר ההוצאה להורג. היו גם כמה מעשי התנגדות. כ-25 יהודים שניסו למצוא מקומות מסתור בצריפי מחנה המשנה 5 נתגלו ולמחרת יום הירי נורו במשרפה.

במיידנק  הושארו כ-300 גברים וכ-300 נשים כדי לטפל בבגדים שהניחו אחריהם הנרצחים. משהושלמה עבודה זו העבירו את הנשים לאושוויץ, ועל הגברים הטילו לשרוף את גופות הנספים. בתום עבודה זו גם הם למוות.

עם השלמת מבצע ארנטפסט נותרו במחוז לובלין כמה מחנות עבודה קטנים בשליטת חיל האוויר הגרמני והיו בהם כ-20,000 יהודים. מבצע ארנטפסט היה מבצע הרצח ההמוני האחרון של יהודים שעדיין נותרו בגנרלגוברנמן, האקציה שחתמה את מבצע ריינהרד. במבצע ארנטפסט נטבחו בסך הכל 39,000-43,000 יהודים.

 

מתוך הספר של יצחק ארד ” מבצע ריינהרד”

 

 

 



אתרים אחרים באיזור לובלין

 

Aktion Erntefest

מבצע ארנטפסט

מבצע ארנטפסט הקדמה  כמדריך בפולין, אני מרבה להגיע עם הקבוצות למחנה מיידנק ( KL LUBLIN).  לא הרחק מהקרמטוריום, מהאחורי אנדרטה ...
tarasy_zamkowe

קניות וחנויות בלובלין

קניות וקניונים בלובלין לובלין , עיר הבירה של המחוז לובלינסקי בפולין, הופכת שנים האחרונות ליעד מבוקש בקרב תיירים ישראליים רבים ...
Majdanek-11

סיור למיידנק

לשאלות, הצעת מחיר, תאום והזמנה של הסיור - נא לשלוח בבקשה מייל ל idan.poland@gmail.com או הודעת whatsapp ך 533-100-636 -(48) ...
ארמון זמויסקיך

ארמון של משפחת זמויסקיך בקוזלובקה

ארמון של משפחת זמויסקיך בקוזלובקה (Kozłówka Palace ) ארמון של משפחת זמויסקיך בקוזלובקה (Kozłówka Palace ) הוא אחד בין המקומות ...
ZAMEK LUBLIN (15)

טירת לובלין

טירת לובלין (Zamek w Lublinie) טירת המלוכה לשעבר אשר שימשה גם כמקום ביצורים ומיגון. הטירה נבנתה במאה ה-12 וממוקמת בעיר ...
jewich cementary in lublin

בית קברות יהודי העתיק בלובלין

בית קברות יהודי העתיק בלובלין - (Stary cmentarz żydowski) בית הקברות היהודי העתיק  בלובלין – הוא בית הקברות היהודי העתיק ...
lublin-market-square-7

כיכר שוק בלובלין

כיכר שוק בלובלין כיכר שוק בלובלין, אחת מכיכרות  המרכזיים של לובלין . במרכזו יש בניין בן שלוש קומות בנוי בצורה קפדנית, ...
סיור מודרך למיידנק

סיור למחנה מיידנק

לשאלות, הצעת מחיר, תאום והזמנה של הסיור - נא לשלוח בבקשה מייל ל idan.poland@gmail.com או הודעת whatsapp ך 533-100-636 -(48) ...
Brama Krakowska

שער קרקוב בלובלין

Brama Krakowska-שער קרקוב בלובלין שער קרקוב בלובלין – ביצורים אשר נבנו במאה הארבע עשרה בסגנון גותי על ידי המלך קזימיר ...

שערי העיר לוּבְּלִין

Brama Grodzka-שערי העיר לוּבְּלִין שער העיר לובלין  ממוקמים  בצפון-מזרח של המרכז ההיסטורי של לובלין. בשל מיקומו בין העיר העתיקה והרובע ...
קז'ימייז' דולני

קז’ימייז’ דולני

קז'ימייז' דולני עיירת מסחר קטנה ומקסימה קז'ימייז' דולני, הממוקמת על גדות נהר הוויסלה, התעשרה במאה ה- 16. המעיינות המינרליים שהתגלו ...

IsraelRussia